מה שלמדתי מהנענע

יש לי נענע בגינה.

בהתחלה הגנן שתל אותה בצד אחד של הגינה. והיה לה טוב שם, צמחה והתפשטה לה.

אבל אז, עם חלוף הזמן, היא התחילה לדעוך. השטח שלה הצטמצם, והעלים שצמחו היו קטנים כאילו אין להם כוח לגדול.

זה היה מבאס לראות אותה דועכת,

אבל אז התברר לי, להפתעתי, שהיא פשוט עברה צד. בשקט בשקט היא התחילה לצמוח בצידו השני של השביל.

היה ברור שהיא הלכה אחרי האור. השיח שמעליה צמח וגדל וכיסה עליה, אז היא עשתה מעשה והלכה למקום מואר ופתוח יותר.

עכשיו היא צומחת לה בצד השני, מתפשטת לגובה ולרוחב, ירוקה ויפה.

ואני רואה וחושבת לעצמי כמה הטבע חכם.

אם לא טוב לו והצרכים שלו לא מסופקים לשביעות רצונו, הוא יעשה מה שאפשר כדי לשפר את המצב.

הנענע עברה צד בלי דרמה ובלי להיכנס לסרטים - "יואו לא נעים לי מהשיח, איך אני אעזוב אותו לבד, ובכלל מה אני יודעת מה יש בצד השני, אולי לא יהיה לי טוב שם, אולי זאת תהיה טעות, אולי עדיף לי להישאר כאן, אני כבר מכירה פה ובסך הכל בסדר לי,

אז מה אם קצת קשה ואין לי הרבה אור, והעלים שלי לא משהו,

לא נורא עדיין יש לי עלים, אני צריכה להגיד תודה ולשבת בשקט"...

לא! היא זקוקה לאור כדי לצמוח ולשם היא הולכת. וזהו.

ואת?

לא מגיע לך להיות באור? לצמוח הכי חזק וטוב שאת יכולה?

ברור שמגיע!

אם יש בחייך משהו או מישהו שמצל עליך,

אם חשוך וצפוף לך, אין לך אור ואין לך אויר, למה את נשארת שם?

תעברי לאור.

לעבודה מתאימה יותר, למקום מגורים יותר נכון לך, לזוגיות מצמיחה, לקשרים חברתיים שמאירים עליך ומעצימים אותך במקום כאלו שמרוקנים אותך...

רגע, רגע, לפני שאת מפסיקה לקרוא כי אני מתחילה לעצבן...

אני יודעת שזה לא פשוט - יש ילדים, יש משכנתא, את פוחדת להישאר לבד, והיא חברה שלך מהגן ואין לך לב לחתוך ממנה, אפילו שאת כבר לא סובלת אותה.

אבל עדיין את יכולה לבחור איפה זה כן אפשרי לך לשפר עמדות.

גם אם לא בכל התחומים תהיה לך שמש ישירה, תבחרי מה הכי חשוב ותתחילי לזוז.

גם עם שמש חלקית אפשר לצמוח יפה.

אבל השלב הראשון כמו תמיד הוא להכניס מודעות.

להתחיל לבדוק איזה תחומים נמצאים אצלך בצל, וכמה זה מזיק לך ומעכב את הצמיחה שלך.

אחרי שתראי את זה תוכלי לבחור אם את נשארת בצל או זזה לאור.

הנענע דואגת לצרכים שלה, תהיי יותר כמו נענע.